מנגנון ← עקרונות ← כלים
השיטה אינה אוסף של רעיונות ואינה ארגז של טכניקות. היא בונה שיטה אחת שלמה: תחילה מבינים את המנגנון — כיצד המציאות פועלת; מתוכו מזקקים עקרונות — חוקי הפעולה; ורק מהם גוזרים כלים — דרכי פעולה מעשיות.
המטרה איננה ליצור ״אדם שיודע עוד טכניקות״, אלא אדם שמסוגל להחזיק הנהגה לאורך זמן — של עצמו, של משפחתו, של הקהילה ושל הארגון — מתוך אותנטיות, יציבות ומשמעות. השיטה מבחינה בין המבנה לבין התנועה: המבנה הוא האדם — הכוחות, הרבדים, המסלולים והזהות. התנועה היא הפעולה — המחשבות, הרגשות, הדיבורים והמעשים.
כל פרק נלמד לפי מודל הזי״ה — הבנה, זיכרון, יישום, הטמעה — כדי שהידע לא יישאר בקריאה אלא יהפוך להתנהגות.
45 פרקים · שער אחר שער · לחץ על שער לפירוט
לפני שלומדים את האדם, לומדים כיצד לומדים: האדם הסיסטמטי, שלוש קומות החשיבה — הילד, הנהג והמכונאי — ומודל הזי״ה: הבנה, זיכרון, יישום, הטמעה.
מה קיים באדם עוד לפני שהוא זז: סולם הצרכים — שבעת מנועי המוטיבציה, שלושת הרבדים, רכבת המחשבות על ארבע תחנותיה, פסי הזהות — ומנהל התחנה: הבוחר.
השימוש שהאדם עושה במבנה שלו: שלושת החסמים (פר״א), ניהול רגשות, דחיית סיפוקים, מדרגות הביטחון העצמי ומניעת שחיקה.
מי אני ולאן אני הולך: שאלת ההשתלבות — מרצה, מתגונן, מנצל, יוצר ומקדם — הגדרת סט זהויות אישיות וחזון אישי.
משחק הכסאות, אמנות שאילת השאלות, יצירת כימיה, נקודת החיבור, מחמאות תפו״ז, אסרטיביות וביקורת (תרצ״ה), שכנוע ורתימה (צב״ת), ניהול קונפליקטים, משא ומתן ופרזנטציה.
מדוע פרטים מצטרפים לקבוצות, כיצד קבוצה מתארגנת מבפנים (מסכ״ת), תפקיד המנהיגות — ומסגרות ותפקידי חיים.
המודל הלוגי לפתרון בעיות, יצירת הרגלים (רוכב, פיל, שביל), חניון המשאבים, יצירתיות וסטוריטלינג.
מנכ״ל שמנהל משא ומתן, מוביל צוות תחת לחץ ובונה חזון — כולם נשענים על אותן תחנות: ניהול רגשות, שכנוע ורתימה, פתרון בעיות.
ויכוח בין ילדים בסוף יום עייף הוא רכבת מחשבות בזמן אמת. הורה שמכיר את התחנות — עוצר, מבין, ובוחר את התגובה.
רתימת מתנדבים, עמידה מול ביקורת, בניית חוזה בין הפרט לכלל — שער ו׳ כולו חי בתוך חיי הקהילה.
השיטה כולה — 45 פרקים בשבעה שערים — נכתבה גם כספר מסודר, מהמנגנון ועד ארגז הכלים.